אחת השאלות שעולות לא פעם לדיון על סדר היום הציבורי היא, האם מדינת ישראל היא מדינה מושחתת או לא. המספרים הגבוהים של פוליטיקאים ברמות שונות שמגיעים לחקירות, מלמדים לכאורה שכן, מצד שני, אולי זה דווקא מלמד את ההיפך?
ראשי ממשלה על כס הנחקרים
הסיפור הגדול ביותר בתקשורת בשנים האחרונות ובכלל הסיפור המרכזי שתופס את סדר היום הציבורי, הן החקירות של ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו. מגוון רחב של חקירות אשר הבשילו לכתבי אישום, גם אחרי השימוע, מה שאומר שאם לא יקרה משהו קיצוני, הרי שהוא עלול להיות ראש הממשלה השני שיצטרך לעמוד בבית משפט בפני שופט ולהגן על עצמו.
כידוע, ראש הממשלה הראשון שמצא את עצמו בבית משפט ואף הורשע על ידו, היה אהוד אולמרט, שבגין חקירותיו גם החליט להתפטר, אחרי שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום. במקרה שלו, הוא בחר להתפטר לפני השימוע, ולעמוד למשפט, אשר בשלב הראשון שלו הוא זוכה ולאחר מכן הורשע ונכלא.
אהוד אולמרט לא היה ראש הממשלה הראשון שנחקר, קדמו לו בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה שלו (וכן אחרי שהפסיד את הבחירות ב-1999), אהוד ברק במהלך הקדנציה שלו כראש ממשלה וכן אריאל שרון כשכיהן כראש ממשלה. בשלושת המקרים הנ"ל, החקירות לא הבשילו לכתב אישום.
לא רק ראשי ממשלה נחקרים
כידוע, לא רק ראשי ממשלה נחקרים אלא גם שרים וחברי כנסת. חלקם מצאו את עצמם מזוכים, אך היו כאלה שגם הורשעו. הדוגמאות המוכרות ביותר הן של אריה דרעי אשר כיהן כשר פנים בסוף שנות השמונים, תחילת שנות התשעים והורשע בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, ולבסוף נכלא למשך 4 שנים. וכן שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון אשר הורשע בגניבה וקבלת כסף במרמה. הוא ישב בכלא במשך 4 שנים.
מלבדם, חברי כנסת נוספים אשר מצאו את עצמם על כס הנאשמים מסיבות שונות, היו יאיר לוי ושלמה בניזרי מש"ס, נעמי בלומנטל וצחי הנגבי מהליכוד, סטס מיסזנ'קוב, אביגדור ליברמן ופאינה קירשנבאום מישראל ביתנו ועוד רבים וטובים אחרים.