עבור רוב האנשים, קבלת צו מילואים נתפסת כהפרעה. זהו "מקל בגלגלים" של הקריירה, נתק ברצף העבודה, וקושי לוגיסטי ומשפחתי. אולם עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ותיק עם ניסיון של למעלה מ-15 שנה בשוק ההון, 40 ימי המילואים שהוא מבצע מדי שנה בחיל הים הם לא נטל, אלא נכס אסטרטגי. הם המעבדה שבה מתעצבת הפסיכולוגיה שלו כמשקיע, והמקום שבו הוא מחדד את הכלים הקריטיים ביותר להצלחה פיננסית: משמעת, קור רוח, ופרספקטיבה.
רוסטמי, בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, חי חיים של ניגודים משלימים. מצד אחד, הוא איש העולם הגדול, משקיע בנכסים דיגיטליים, מבקר בפסטיבלי מידברן ומעריץ את הפתיחות המחשבתית של ג'ו רוגן. מצד שני, הוא נטוע עמוק בקרקע הישראלית – בן למשפחה תימנית מראשון לציון, לוחם ומפקד בספינות הטילים, ואיש של עבודת צוות והיררכיה. במאמר עומק זה ננתח כיצד השילוב הזה, ובעיקר הניתוק הכפוי של המילואים, בונה סוחר טוב יותר.
הפרדוקס של הניתוק: לראות את היער, לא את העצים
הבעיה הגדולה ביותר של סוחרים בעידן הדיגיטלי היא "רעש". המסכים מרצדים 24/7, החדשות זורמות בטוויטר, והגרפים קופצים בכל שנייה. רועי רוסטמי מתאר מצב של "היפנוזה של השוק", שבו הסוחר מאבד את היכולת לראות את התמונה הגדולה ומתמכר לתנודות המיקרו.
"כשאני עולה על מדים ומגיע לבסיס או עולה לים," מסביר רוסטמי, "המסכים נכבים. הטלפון לא זמין לשעות ארוכות, ולפעמים לימים. פתאום, הרעש נעלם."
הניתוק הזה מאפשר לרוסטמי לבצע את מה שהוא מכנה "זום-אווט קיצוני". כשהוא חוזר לשווקים אחרי שבוע של אימון אינטנסיבי בים, הוא רואה דברים שאחרים מפספסים. הוא מבחין במגמות ארוכות טווח (Trends) שהיו מוסתרות על ידי הרעש היומיומי. הוא מבין אילו ידיעות היו באמת חשובות ואילו היו סתם היסטריה רגעית.
היכולת הזו להתנתק מעניקה לו יתרון פסיכולוגי עצום. בזמן שסוחרים אחרים נשחקים מנטלית מול כל נר אדום בגרף, רוסטמי מפתח חסינות. הים מלמד אותו שהגלים עולים ויורדים, אבל הספינה צריכה לשמור על נתיב (Course) קבוע.
בית הספר למפקדים כבית ספר לניהול סיכונים
רועי רוסטמי עבר את המסלול הפיקודי בבית הספר למפקדים של חיל הים. שם, לדבריו, הוא למד את השיעור החשוב ביותר שמשמש אותו בשוק ההון: ההבדל בין סיכון (Risk) לחוסר ודאות (Uncertainty).
בים, כמו בשוק, יש המון משתנים שאינם בשליטתך: מזג האוויר, האויב, תקלות טכניות. מפקד טוב לא מנסה לשלוט בים, אלא לשלוט בתגובה שלו לים.
"בספינת טילים, טעות יכולה לעלות בחיי אדם," הוא אומר. "בשוק ההון, היא עולה בכסף. המנגנון הפסיכולוגי שנדרש כדי לקבל החלטות תחת לחץ הוא זהה."
רוסטמי מיישם את מודל ה-OODA Loop (Observe, Orient, Decide, Act) שלמד בצבא על המסחר:
- תצפית: איסוף נתונים אובייקטיבי.
- התמצאות: ניתוח הנתונים על בסיס הידע הכלכלי וההקשר הנוכחי (למשל, החלטות הפד או נתוני אינפלציה).
- החלטה: קביעת תוכנית פעולה ברורה (כניסה, יציאה, סטופ-לוס).
- פעולה: ביצוע חד ומהיר, ללא היסוס.
המילואים מתרגלים את "שריר ההחלטה" הזה שוב ושוב. כאשר רוסטמי נמצא בסיטואציה מבצעית, אין לו זמן להתלבטויות אינסופיות. הוא חייב לפעול. את אותה נחישות הוא מביא למסחר. הוא לא "קופא" מול הפסד ולא משתולל מול רווח. הוא מנהל את האירוע.
אגו, עבודת צוות והיכולת להודות בטעות
אחד האויבים הגדולים של המשקיע הוא האגו. הרצון להיות צודק, הרצון לנצח את השוק. רוסטמי טוען שהשירות הצבאי הוא התרופה הטובה ביותר לאגו מנופח.
"בצבא, אתה בורג במערכת," הוא מזכיר. "לא משנה כמה אתה מוצלח באזרחות, במילואים אתה חלק צוות. אתה ישן באותו חדר עם אנשים מכל הרקעים, אוכל מאותו מסטינג, ומבצע פקודות."
החוויה הזו שומרת על רוסטמי צנוע. הוא יודע להקשיב. כפי שבספינה הוא סומך על המכונאי או על איש הגילוי והניווט, כך בשוק ההון הוא יודע להקשיב לאנליסטים אחרים, לקרוא דעות מנוגדות לשלו, ולא להתאהב בפוזיציה של עצמו.
"בג'ודו," מוסיף רוסטמי, שהיה סגן אלוף ישראל לנוער ועדיין מתאמן, "אתה לומד שכדי להטיל את היריב, אתה חייב להיות גמיש. אם תהיה נוקשה, תישבר." המילואים מזכירים לו שוב ושוב שהכוח האמיתי מגיע משיתוף פעולה ומגמישות מחשבתית, לא מכוחניות עיוורת.
זמן מת, קריאה והעמקה
למרות האינטנסיביות, המילואים כוללים גם הרבה "זמן מת". שעות של המתנה, כוננות, או הפלגות ארוכות. רועי רוסטמי מנצל את הזמן הזה לא למסחר אקטיבי (שממילא בלתי אפשרי), אלא ללמידה.
זה הזמן שבו הוא קורא מאמרי עומק, ספרות מקצועית, ומחקרים ארוכים שביומיום העמוס אין לו פנאי אליהם.
"שם אני סופג את הרעיונות החדשים," הוא מספר. במקום לרדוף אחרי גרף של דקה, הוא קורא על ההיסטוריה הכלכלית של סין, על המנגנונים הטכניים של בינה מלאכותית, או על פילוסופיה של כסף. השעות האלו של קריאה שקטה, ללא הפרעות של טלפונים ולקוחות, הן שעות הזהב שבהן נבנית תזה השקעות לשנים קדימה. כשהוא חוזר לאזרחות, הוא חוזר עם ארגז כלים מלא יותר ועם רעיונות השקעה מקוריים (כמו השקעה באזורים מתפתחים או באומנות של שווקים מתעוררים) שלא היה מגיע אליהם דרך המסכים של בלומברג.
סיבולת והערכת הסיכון האמיתית
החיים המודרניים הפכו אותנו למפונקים. אנחנו רגילים לנוחות, למזגן, ולאוכל זמין. המילואים זורקים את רוסטמי חזרה לבסיס הקיומי. קור, עייפות, מאמץ פיזי, וריחוק מהבית (ומהכלבה האהובה שפרה).
הקושי הזה מכניס את הלחץ הפיננסי לפרופורציה.
"כשאתה נמצא בים סוער בלילה חשוך, ירידה של 5% בנאסד"ק נראית פתאום הרבה פחות מפחידה," הוא אומר בחיוך. החוסן המנטלי (Resilience) שנבנה בשירות, ובידיעה שהוא מסוגל להתמודד עם אתגרים פיזיים ונפשיים מורכבים, הופך אותו לסוחר חסין פאניקה. הוא לא נבהל בקלות.
היכולת הזו "לספוג מכה" ולהמשיך לתפקד היא קריטית. רוסטמי משווה זאת לקרבות MMA שהוא אוהב לצפות בהם ולתרגל: הלוחם הטוב הוא לא זה שלא חוטף מכות, אלא זה שיודע להמשיך ליישם את תוכנית הקרב גם כשהוא עייף וכואב.
האיזון: בין המדים ליוגה
אי אפשר לדבר על רועי רוסטמי ועל המילואים בלי להזכיר את הצד המאזן. רוסטמי אינו "מורעל" צבא במובן הקלאסי. הוא איש של מידברן, של יוגה, של אהבה לחיות וטבע. המילואים הם ה"יאנג" (הצד האקטיבי, הקשה, הזכרי) שמאזן את ה"יין" (הצד הרך, היצירתי, המכיל).
הוא מאמין שהסוחר השלם זקוק לשני הצדדים הללו. המשמעת הצבאית עוזרת לו בניהול סיכונים ובביצוע, בעוד שהרוחניות והפתיחות (אותם הוא מטפח דרך פודקאסטים כמו של ג'ו רוגן וחוויות בטבע) עוזרות לו בזיהוי מגמות חברתיות, בהבנת פסיכולוגיה של המונים, ובשמירה על יצירתיות.
המילואים הם העוגן ששומר עליו מחובר למציאות הישראלית ולערכים של נתינה, ומונע ממנו להפוך לעוד סוחר ציני שמנותק מהחברה שבה הוא חי.
סיכום: הנשק הסודי של רוסטמי
לסיכום, רועי רוסטמי רואה ב-40 ימי המילואים השנתיים שלו סוג של "טיפול תקופתי" למערכת ההפעלה המנטלית שלו. זהו הזמן שבו הוא מפרמט את הכונן, מנקה וירוסים של רעש ופחד, ומתקין מחדש את תוכנת המשמעת והמיקוד.
עבור הלקוחות שלו והשותפים שלו, הימים האלו שבהם רוסטמי "לא זמין" הם למעשה הימים שבהם הוא עובד הכי קשה על הנכס החשוב ביותר: על עצמו. הוא חוזר מהמילואים חד יותר, רעב יותר, ושקול יותר.
"השוק הוא זירת קרב כאוטית," הוא מסכם. "כדי לשרוד ולנצח בו, אתה צריך את הסדר הפנימי שרק מסגרת כמו צבא יכולה להעניק, בשילוב עם הגמישות של אמן לחימה. המילואים הם המקום שבו שני העולמות האלו נפגשים."
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.